אמא שלי מבקשת ממני כל פעם שאפתח לה תמונה של כל הנכדים יחד ולא היה לי זמן להתעסק עם זה. אבא שלי מבקש ממני כל פעם שאני אסביר לו איך עוברים לגלריה במכשיר הסלולרי כדי להראות את התמונות שבמכשיר.
החלטתי להוריד זאת מעלי ושהגיע הזמן קצת ליצירה ואני בטוחה שיאהבו זאת; ואם כבר אז כבר עשיתי עוד אחד לחמותי. מה עשיתי? אלבומון בגודל של כיס שאפשר לשים גם בארנק ובכל פעם להוציא ולהראות למי שרוצים את הנכדים.
בגלל שאני ובעלי אוהבים מאוד לצלם לא היתה לי בעיה להשיג את כל התמונות של הנכדים של כולם מבלי לבקש מהם וכך גם לשמור על ההפתעה.
וזה מה שאני עומדת לתת להם, מתנה לחגים, בוק קטן לפני שאני נפרדת מהם. אני מאוד מרוצה מאיך שיצא ומהרעיון עצמו.
אז גמר חתימה טובה וצום קל (למי שצם) נשיקות לבנתיים,
יום שבת, 26 בספטמבר 2009
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה